ערכות לגבי ביצועי שוק ההון האמריקאי ב 2025

אנחנו בפתחה של שנה חדשה, שצפויה להיות מיוחדת ורבת ארועים ושנויים.

מידה גבוהה של חוסר וודאות שורר עתה בעולם, מבחינה פוליטית, גאופוליטית, אקלימית ועוד, וגם לגבי שוק ההון.

אז כבכל שנה, מגזין Barron’s האמריקאי, המגזין הפיננסי המוביל בעולם, הזמין ל׳שולחן עגול׳ כמה ממנהלי ההשקעות הגדולים והמוערכים בארצות הברית, כדי לשמוע את דעתם על הצפוי בשוקי ההון, ובעיקר בשוק האמריקאי, בשנת 2025, שנקווה שהיא ׳באה עלינו לטובה׳.

המיפגש נערך בניו יורק ב 6.1.

אז ככה….

קודם כל מאד בלטה העובדה שהיו הבדלי גישה והערכה משמעותיים בין מנהלי השקעות שונים.

לדעת העורכים, לא נראה כזה חוסר הסכמה על הצפוי השנה, כבר זמן רב.

אז היו פסימיים, המכונים דובים, והיו אופטימיים, המכונים שוורים.

חצי חצי? לא!

בדיונים היו יותר פסימיים מאשר אופטימיים.

במה זה מתבטא?

הדובים סבורים שה s&p 500 יהיה בסוף 2025, בשער נמוך יותר מהיום (למשל 5300) ושוורים סבורים שהוא יסיים את השנה או יגיע במהלך השנה, אפילו ל 7000.

רבים ממנהלי ההשקעות גם מעריכים, שבשנים הקרובות העלייה השנתית הממוצעת

ב s&p 500, תהיה משמעותית נמוכה יותר מהעשור הקודם.

ועם זאת, על דבר אחד כולם הסכימו, שהשנה תהיה יותר מאתגרת מ 2024 ומאד תנודתית , עם עליות וירידות מאד משמעותיות.

אז מהן הסיבות, שמנהלים מכל קבוצה, מעלים, כדי להסביר את עמדתם?

נתחיל בדובים (הפסימיים):

ונתחיל ממצב השוק כיום:

למעט מהירידות בכמה הימים האחרונים, השוק האמריקאי מאד יקר, לאחר עליות משמעותיות בשנתיים האחרונות.

מכפילי הרויח ( ה p/e ) מאד גבוהים בהשוואה למכפילים ההסטוריים וביצועי החברות יצטרכו להיות מעולים! כדי להצדיק את מחירי המניות שלהם.

ואם יהיו פחות ממעולים? המניות שלהן תאכזבנה את המשקיעים ותרדנה.

מה עוד?

מה שמניע כבר תקופה ארוכה את השווקים, הם נתוני האינפלציה והריבית.

נשיא הבנק הפדרלי האמריקאי, ג׳רום פאול, עשה עבודה מצוינת בהורדת האינפלציה מ 9 ל 3.4 אחוז ומכיון שירדה כך, הוא החל בתהליך הורדת ריבית (תהליך שמיטיב עם משקיעי המניות).

אבל, המטרה של הנגיד היא להוריד את האינפלציה ל 2 אחוז ואת ה extra mile הזה, קשה להשיג.

הנתונים הכלכליים שפורסמו לאחרונה בארצות הברית, מעידים שכלכלתה חזקה וצומחת, יותר מאשר במרבית המדינות המפותחות בעולם.

לאחרונה נוצרו הרבה יותר משרות חדשות מהמספר ששערו והאבטלה אף ירדה מעט.

כלומר, הכלכלה האמריקאית די ׳חמה׳ ופעילה ולפיכך אולי אין צורך להמשיך ובטח לא להאיץ, את תהליך הפחתת הריבית.

הפחתת ריבית מטרתה ׳להעיר׳ ולתמרץ את הגדלת הפעילות הכלכלית והצרכנית, אבל בתנאים שתארתי, בעצם לא צריך. ולא רק שלא צריך, אלא אפילו מסוכן.

מה עלול להיות מסוכן עבור הכלכלה? שתהיה שוב עליה באינפלציה!

כי כשהריבית נמוכה, גם משקי הבית וגם החברות, לוקחים יותר הלוואות וקונים יותר וזה מעלה את המחירים.

תפקידם של נגידי בנקים בעולם הוא לרסן את האינפלציה ו׳להשאיר׳ אותה בטווח הרצוי.

אז פרקטית זה אומר שהבנק המרכזי עלול להפסיק או להמעיט מאד את הורדות הריבית וזה לא משחק לטובת משקיעי המניות.

אם הריבית נשארת יחסית גבוהה, יש אלטרנטיבה לכסף עם פחות סיכון! האג׳חים!

התשואות על האג׳חים, לא רעות!!!

כך שיש המוציאים חלק מכספם משוק המניות ומעבירים לשוק האג׳ח וכתוצאה מכך, הבורסה יורדת.

ויש עוד גורמים שמעלים חשש לעלייה באינפלציה.

למשל, טראמפ הודיע שיטיל מכסים על יבוא מסין, מאירופה, מקנדה ומקסיקו.

זה אומר שהיבוא מתייקר, מחירי המוצרים עולים ואז…(מושג שאנחנו מכירים היטב), יוקר המחיה עולה: אינפלציה!

דוגמא נוספת למנגנון העלאת האינפלציה, הוא תהליך הדהגלובליזציה בעולם.

בעשרות השנים האחרונות היינו בתהליך גלובליזציה, מה שאיפשר לכל מדינה להתמקד בייצור תחומים שיש לה בהם יתרון ואת מה שלא, הם קונים ממדינה אחרת, שלה יש בתחומים אלה יתרון.

ההתנהלות הזו תרמה להוזלת מחירים!

אך בשנה האחרונה וזה עלול להתפתח יותר תחת ממשל טראמפ, התהליך הוא הפוך: דה גלובליזציה. גם בגלל תקופת הקורונה, יבואניות כמו ארצות הברית למשל, הבינו שזה מסוכן להישען לחלוטין על אספקת סחורות ממדינה אחרת והחליטו לדאוג לפיתוח אספקה עצמית ככל שניתן.

אז אם לדוגמא, במקום לייבא צעצועים מסין, הם ייוצרו בארצות הברית (ועל יבוא מסין יהיו מכסים, שגם ייקרו אותם) הם יתייקרו עבור הצרכן והתוצאה: אינפלציה.

גורם נוסף שהדובים מציינים הוא החוב האדיר של הממשלה האמריקאית, שכבר מדברים עליו שנים אך הוא ממשיך לעלות ולטפוח.

ריבית שתשאר גבוהה, תעיק גם עליו.

ומה אומרים השוורים? האופטימיים?

מציינים סיבות לכלכלה טובה ושוק טוב:

אלה סבורים ששוק המניות ימשיך לתפקד יפה ואף לעלות (כאמור עם תנודתיות גבוהה וכנראה גם תקופות של ירידות): מדוע?

1. המצב הטוב של הכלכלה האמריקאית והמצב הטוב של הצרכן האמריקאי, שימשיך לקנות ולצרוך וכך יעלה את הרווחים של החברות.

2. הציפיות ממשל טראמפ הן שהוא יהיה ידידותי למגזר העיסקי ו:

   א. יפחית רגולציות.

   ב. יוריד מיסי חברות.

   שני אלה יעלו את רווחי החברות.

3. צופים גל של מיזוגים ורכישות.

4. ולא פחות חשוב ואולי אף יותר: ההתפתחות הטכנולוגית המואצת ובעיקר של הבינה המלאכותית הג׳נרנטיבית והיישומים שלה, שצפויים להתרחב גם לחברות בינוניות וקטנות, יתרמו מאד להתייעלות בחברות וחסכון בהוצאות, מה שיעלה את הרווחיות שלהן וכך את מניותיהן.

אז מה עושים???

1. חשוב לעדכן את תיק ההשקעות שלכם למה שתארתי:

   אולי קצת פחות מוצרים מנייתיים ויותר אג׳חיים?

   (הורדת רמת הסיכון)

2. תכינו את התיק כך שלא תמכרו בירידות קשות. בידקו את עצמכם ואת רגישותכם להפסדים ותהיו בתיק שתוכלו לעמוד בו גם בתקופות של ירידות.

3. מכשיר ההשקעה הפופולרי ביותר היום הוא קרנות מחקות מדד.

אז 2 דברים:

בתהליך בחירת ההשקעות תחשבו על איזה קטגוריות שוק מתאימות יותר לסביבת הריבית הקיימת?

למשל, הפחתת ריבית טובה לחברות קטנות, צעירות, טכנולוגיות.

מי שפחות ייפגעו מריבית שלא יורדת, הן חברות גדולות, מבוססות, עשירות, ועם תזרים טוב וחובות נמוכים.

וגם..

בתקופות כאלה אולי כדאי להעדיף השקעה דרך קרנות נאמנות (פעילות) ולאו דווקא רק בקרנות מחקות מדד, כי תהיה חשיבות יותר גדולה לבחירה ספציפית של אחזקות על ידי מנהל.

שנה טובה!!!!